מי צריך כל כך הרבה סקרים?

התמונה של מוריה בן יוסף

קחו תבשיל חורפי – בשר, תפוחי אדמה, ירקות, תבלינים. קחו את המבשלת הוותיקה שהכינה את התבשיל הזה כבר מאות פעמים – פעם שמה טיפה יותר פלפל, פעם שמה קמצוץ מלח פחות, פעם תפוח אדמה אחד יותר ופעם גזר אחד פחות. במקרה הטוב מדובר בהבדלים מזעריים, אך ברוב הפעמים הם פשוט בלתי מורגשים. עכשיו, תארו לעצמכם שכל יומיים הייתם מקבלים עדכונים על מרכיבי התבשיל - אותו תפוח האדמה החסר או שלושת גרגירי המלח שהתווספו - עטופים כמדגם או סקר, כתצוגה החוזרת על עצמה ללא שינוי מהותי. מה הטעם?

אין ספק שתקופת הבחירות היא יום חגם של הסוקרים. מהרגע שהוכרז על פירוק הממשלה והליכה לבחירות בראשית חודש דצמבר 2014, לפני כחודשיים, נערכו כבר עשרות סקרים ומדגמים. פה 25 מנדטים למחנה הלאומי ושם 24 מנדטים לליכוד, כאן 9 מנדטים לסיעת כולנו ושם 15 מנדטים לבית היהודי.

כל אמצעי התקשורת, מערוצי הטלוויזיה המרכזיים, דרך העיתונים היומיים ועד לאמצעי התקשורת הקטנים ביותר והמגזריים, כולם מצטיידים בסקרים. חלקם עורכים מדגמים פעם בכמה ימים וחלקם מסתפקים בסקר אחד או שניים, אך בממוצע כל שבוע מתפרסמים  כ-8-10 סקרים.

מה הצורך בכל כך הרבה סקרים? השיקולים הם כנראה מגוונים: רייטינג, נקודת פתיחה טובה לפרשנים או לפוליטיקאים שמגיעים להתראיין באולפן, דרך לעורר את המצביעים, ולעיתים גם מתוך עניין וחדשותיות. כולם כמובן שיקולים לגיטימיים.

ומה לגבי רמות החיזוי והדיוק של אותם הסקרים? בבחירות לפני שנתיים ניבאו הסקרים כ-12 מנדטים ל"יש עתיד", המפלגה החדשה של יאיר לפיד שקמה בקול תרועה. לפיד הביא בסופו של דבר 19 מנדטים בבחירות, ונראה כי תחזית המנדטים שניתנה לו ב-2013, תהיה דווקא הרבה יותר רלוונטית לבחירות הקרובות.

וכמה זמן, אם בכלל, מחזיקה מעמד השמחה האוחזת בראשי מפלגה שסקר מסוים מנבא להם מנדט או שניים יותר מסקר קודם? Your guess is as good as mine, אם כי ניתן להניח שלא להרבה זמן.

האם סקר שנערך היום מספק תמונת מצב עדכנית של פריסת המנדטים שתתקבל ב-17 במרץ? במידה וכן, מדוע בעצם לא ניתן להסתפק במספר מצומצם של סקרים שיערכו מיד אחרי ההכרזה על בחירות ובשבוע שלפניהן? במידה ולא, נשאלת השאלה מה באמת הטעם בכל כך הרבה סקרים מקדימים?                                                                                             

כאמור, יתכן ומרבית הסקרים מיועדים לייצר באזז בכיוון מסוים, התשובות נמצאות ודאי בידי אנשי התקשורת, אך גם בידי הקהל שהתרגל לצרוך נתונים וסקרים.

בסופו של דבר מרבית הפרשנים מסכימים כי על בסיס חלוקת הקולות הצפויה, מחנה השמאל יתקשה מאוד לגבש קואליציה ולהקים את ממשלה הבאה, ואולם אין ספק כי בתקופת בחירות יש עניין וצורך במדדים שיצביעו על הלך הרוח בציבור, אך כשאלה מציירים את אותה התמונה בדיוק – אפשר לשקול לבטל אחד, שניים או חמישה.    

 

 

תגיות: