אתמול היינו חלק קטנטן בסרט "חיינו" במדינת ישראל

התמונה של איתי בן חורין

אתמול היינו חלק קטנטן בסרט "חיינו" במדינת ישראל.

הישיבה שלנו עם משפחות החטופים, נקבעה לשעה 1900, היה לא פשוט לתאם אותה, פעם ראשונה שכל המשפחות יושבות יחד לדון באסטרטגיה התקשורתית באופן מקצועי, מתוך הבנה שאנחנו בדרך למערכה ארוכה. נערכנו בימים האחרונים לפגישה זו, התרגשנו, חששנו, הכנו נייר, והחלטנו על דרך ניהול הישיבה המתוחה.

לא פגשתי אותן לפני, אבל שפנו אלינו להתנדב בהובלת המאבק לא היססנו. שעה 1900, משפחה אחת כבר יושבת בחלקה, משפחה אחת נמצאת במעלית, והשלישית בדרך. ואז מגיע הטלפון הגורלי, מקצין העיר-"חיזרו מהר הביתה". לא הספקנו להכיר, לא הספקנו לשרת, לא הספקנו לתרום. רק הספקנו להיות חלק קטן מרגעים דרמטיים, שוברי לב. אני מקווה שהמשפחות מתנחמות במעט מהחיבוק החם שקיבלו מעם ישראל, שכרגיל, ולצערנו, מתגלה פעם אחר פעם בגדולתו בעיקר בימים קשים.

תגיות: