כל אחד מאיתנו הוא כלי להסברה ישראלית

התמונה של מור אבירם

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה אישית מהערב בו נשמעה לראשונה אזעקה בתל אביב במבצע שלימים קיבל את השם-  צוק איתן. החמאס החל את ירי הרקטות כאות מחאה לרצח המזעזע של הנער הערבי משועפט מוחמד אבו חדיר. הם ירו, אנחנו שתקנו, הם ירו עוד קצת ואנחנו הגבנו. זה היה כשבועיים לפני הכניסה הקרקעית, כשרק ירי הרקטות מעזה שיבש מעט את שגרת חיינו כאן במדינת בתל אביב.

היה זה יום שלישי ב-19:00 בערב בו נשמעה האזעקה הראשונה ששינתה לגמרי את כללי המשחק. הייתי בדרכי לפגוש את לורן, חברה אמריקאית ותיקה, שהגיעה לביקור ציוני בן מספר שבועות. מהרגע שנשמע צליל הירוט מעל ראשינו ועד לרגע בו היא הייתה ארוזה עם מזוודה במונית בדרכה לנתב"ג, עברה חצי שעה תמימה. כן חצי שעה. זה הזמן שנדרש לה לצלצל לחברת התעופה ולהזמין טיסה חדשה. הרגשתי שכשלתי. כשלתי בניסיונותיי להרגיע אותה ולשכנע אותה שתוך יום-יומיים הכול יסתיים ואלו רק איומי סרק. מי אז האמין שהמערכה הזו תימשך עד לרגעים אלו ממש...

למחרת עלתה בי המחשבה איזו ברת מזל חברתי שהיא יכולה פשוט לקום ולעזוב ברגעים כאלה, שיש לה בית אחר, שיש לה מדינה אחרת. אך מנגד גם תהיתי איך צעירה יהודייה, נכדה לניצולי שואה ועובדת הסוכנות היהודית לשעבר, המתפארת כל העת באהבתה לישראל, קמה ונוטשת כל כך מהר. בורחת אחרי שלושה ימים בארץ וחצי אזעקה בתל אביב.  

אז החלטתי לנצל הזדמנות ולהשתמש בלורן ככלי הסברה ישראלי אחרי ש"זכתה" להיות עדה ממקור ראשון לאיום הקבוע על חיינו כאן בישראל. באמצעות הפייסבוק והוואטסאפ, דאגתי להעביר לה ממקור ראשון ובשידור חי את כל ההתרחשויות, התפיסות והתחושות כל יום במהלך המבצע. לורן הפכה בין רגע לדוברת מס' 1 של ישראל בחוף המזרחי. באמצעות פעילותה האינטנסיבית ברשת החברתית, שבה "העמידה במקומם" אנשים שגינו את ישראל, היא הצליחה לסחוף אחריה מאות אנשים, גם לא יהודיים, שיתמכו בתגובה הישראלית כנגד הירי מעזה. האמת, גם אני הופתעתי מהעוצמה וההשפעה שהייתה לשיח  שאני קיימתי בצורה מאוד טבעית עם חברתי.

בימים בהם המדיניות של ישראל משתנה בהתאם לביקורת של הקהילה הבינלאומית ולסיקור התקשורתי השלילי, נראה כי כוחה של המדיה החדשה עוד הולך ומתעצם. אמצעי התקשורת המסורתיים עדיין מכתיבים במידה רבה כיצד תיתפס ישראל בעולם, אך כולנו גם מכירים את הכוח שמחזיק בידיו כל אחד ואחת מאתנו וביכולת שלנו לשנות את התפיסה הזו. היום יותר מתמיד, חיוני שנגן על התדמית של ישראל בימי שגרה וביחוד בתקופות של משבר.  אחרי הכל, הפייסבוק הצית את התופעה המוכרת לנו בתור האביב הערבי, אולי יום אחד עם קצת מזל, נגיע גם לאביב פלסטיני-ישראלי.

אבל עד אז.. הפיצו את האמת שלכם, ונצלו את הכוח שיש לכם להפוך את העולם שלנו לצודק וסבלני יותר רק במרחק קליק אחד. דווקא עכשיו, הסברה ישראלית.

 

מור אבירם היא יועצת תקשורת במחלקה העסקית בבן חורין אלכסנדרוביץ' וכותבת בבלוג אינסרט

תגיות: