התראות ה"פוש" דחפו קדימה בעיקר את החמאס

אינסרט ייעוץ תקשורת

בעלי הטלפונים החכמים בימי מבצע צוק איתן – מרבית אזרחי מדינת ישראל בגילאי 40 ומטה – חוו בחודש וחצי האחרונים שינוי בהרגלי צריכת החדשות שלהם. ה"פושים" של אפליקציות כלי התקשורת הבולטים הפכו לחלק משגרת היום של מאות אלפי ישראלים נוספים, ולתופעה תקשורתית בעלת חשיבות.

במהלך המבצע הגדילו כלי התקשורת את מספר ההתראות הישירות לנייד, מעדכונים בודדים ליום לימים שהגיעו ל-10 ואף 15 התראות ישירות ביום. התראה מידית על שיגור לגוש-דן זכתה במהרה להתראה עוקבת על יירוט השיגור. מול עינינו ראינו כיצד מותר הרסן וחשש העבר של עורכי כלי התקשורת, פן ריבוי עדכוני פוש יכבידו על המשתמשים וירחיקו אנשים מהאפליקציות, נעלם לו לטובת שיח על "אחריות" לעדכן את האזרח בזמן אמת על הסכנות הביטחוניות האורבות לו בעורף מדינת ישראל.

המידע החדשותי משתנה כצפוי בהתאם לשינויים הטכנולוגיים, אבל לא רק בגללם. ריבוי כלי התקשורת לאורך העשור האחרון, ובעיקר התרחבות והתחזקות כלי התקשורת האינטרנטיים, הגביר משמעותית את התחרות על מידיות הדיווח, תופעה שסיקור הלחימה ב"צוק איתן" הדגיש באופן מובהק.

המצב הזה יצר לאורך החודשיים האחרונים כמה תופעות מעניינות, שחזרו על עצמן לפרקים כמעט בכל אחד מכלי התקשורת. החל מכותרות ראשיות שהתבררו לאחר כמה דקות כשגויות ונערכו או הוסרו, דרך פרסום ידיעות סותרות לחלוטין במקביל אחת לשניה, ועד למתן במה ישירה, רחבה ובעיקר נטולת עריכה, לכל פתחון פה של גורם מדיני זר או אויב בנוגע למערכה הישראלית, גם כאשר בדבריו לא היה שום ערך מוסף או מידע חדש.

התופעות הללו נולדו לא רק כפועל יוצא לקשיים שמערימות שעות השידור הרבות אל מול קיצוץ כוח האדם בפעילות המערכות. הן חלק מתפישה שהתגבשה בקרב רבים מכלי התקשורת בשנים האחרונות, כי מספר הצרכנים שלהם מושפע בעיקר ממידיות הדיווח, ופחות ממידת הדיוק או מהערך המוסף הפרשני. בין אם התפישה זו מבוססת על ניתוחים מספריים מוכחים ובין על אינטואיציה, מתודלקת המציאות הזו שוב ושוב כחלק מהתחרות בין כלי התקשורת.

בעוד ידיעות שגויות או טעויות עריכה הן בעיתיות, אבל קריטיות פחות בעידן האינטרנט בו אפשר לערוך ולשחזר הכל, מעניין להתעכב דווקא על התופעה השלישית. שוב ושוב נתקלו צרכני החדשות בכותרות המצטטות מילה במילה את הודעות דוברי חמאס, תוך שימוש בכותרות מאיימות ככל הניתן. טקסטים חוזרים ונשנים, שהיו בעבר מתומצתים באופן ניכר ומוכנסים לפרשנות רחבה, הוצגו לקורא ללא עריכה וככותרות ראשיות.

אינסרט ניהול משברים
סמי אבו זוהרי - דובר חמאס (מקור: מעריב)

כך, התוודע הציבור הישראלי בשמותיהם ופניהם לסלבס החדשים - דוברי חמאס, קיבל עדכון יומי מהג'יהאד האיסלאמי ומקבל הרחבה על הסרטון היומי של דעא"ש באופן עקבי. כאשר מדובר בלחימה סימטרית מול צבא יריב, יש לדברור מסרי האויב משמעות אחת. זו מקבלת משמעות אחרת לגמרי כאשר הלחימה מתבצעת מול ארגון טרור, אשר מטרתו העיקרית והמדדים על פיהם הוא מודד את הצלחתו מתבססים על מידת האימה הציבורית שהוא מצליח לזרוע בציבור היריב.

בפועל, שלא במתכוון, סייעו כלי התקשורת הישראלים לחמאס לאורך "צוק איתן" יותר מבכל מלחמה אחרת של ישראל בעבר להגשים את מטרתו – זריעת טרור בציבור הישראלי. ניתן להתווכח האם אחריותו של כלי התקשורת המדווח להעביר את מרבית מסרי הארגון ובאיזו רוחב יריעה של פרשנות עליו לעטוף אותה, אך אין ספק שמבנה שוק התקשורת בישראל, לא פחות מגורמים רבים אחרים, משחק תפקיד מרכזי בסבב הלחימה הנוכחי, יותר מאי פעם בעבר. 

 

איתמר שחר הוא ראש צוות במחלקה העסקית בחברת בן חורין אלכסנדרוביץ' וכותב בבלוג אינסרט

תגיות: