הבחירות בארה"ב מעניינות? תחשבו שוב

התמונה של איתי בן חורין

הבחירות בארה"ב מעניינות? על פי כמות התקשורת והשיח, זהו האירוע המרתק בהיסטוריה - כאשר מעבר לעיסוק נראה שבכל העולם, נהייתה גם מעורבות רגשית של האנשים, בעד ונגד טראמפ (בעיקר). ואכן, יש כאן קרב תקשורתי מעניין, בין שני טיפוסים, שתי גישות, והרבה מאוד רעשי רקע. יש כאן גם תהליך מעניין של האליטה נגד השאר - ניו יורק נגד שאר ארה"ב ,כמו שבמקומות אחרים בעולם רואים קרבות - תל אביב נגד ישראל, לונדון נגד אנגליה ,ברלין נגד גרמניה וכו'.

אבל לצד כל ההתלהבות מתוכנית הריאליטי עם אחוזי הרייטינג הגבוהים בהיסטוריה - האם יש כאן באמת קמפיין דרמטי? שבסופו של דבר לא ברור מי יהיה נשיא ארצות הברית? לדעתי ההיפך המוחלט, זו אחת הפעמים היחידות בעשרות השנים האחרונות (לדעתי מאז אייזנהאואר ב-1952) שכבר ב-2012 ובמשך ארבע שנים לרגע לא היה ספק אמיתי מי תהיה נשיאת ארצות הברית.
קלינטון היא מועמדת עם הרבה בעיות, וכל אחד שלא נבחר מעולם לוועד הכיתה נהנה להגיד כמה היא לא כריזמטית ומועמדת גרועה - אך ממעוף הציפור, מלמעלה, לא זכור אדם שבמשך ארבע שנים, באופן עקבי הוא המועמד המוביל לנשיאות. קלינטון, על מגרעותיה, היא למעשה האדם הדומיננטי ביותר במערכת במשך כל השנים האחרונות (למעשה מאז 2006 - אך שם היה מועמד מצוין אשר ניצח אותה), כאשר ניצחונה לא הוטל אף פעם בספק. מתי הייתה תופעה כזו? מישהו חשב ב-2004 שהסנטור הצעיר אובמה יהיה הנשיא? מישהו חשב ב-1996 שג'ורג' בוש הבן? ב-88 על ביל קלינטון? אז למרות כל הרטט של כל הפרשנים, אין תקדים כזה במשך שנים.

הבחירות בלתי צפויות? בואו ננתח אותם רגע:
במפלגה הדמוקרטית לא קם אף מועמד אמיתי כנגד קלינטון. סנדרס היה גימיק נחמד שסחף לא מעט, אך כמו דב חנין מול רון חולדאי - זה היה קרב מעניין, אך חסר סיכוי.
הדומיננטיות העצומה של קלינטון בעצם גרמה גם לשיבוש במפלגה הרפובליקנית, אשר כתופעת נגד לוודאות של קלינטון, הלכה על המועמד המוכר ביותר, והמרגש ביותר - דונלד טראמפ. כמובן שיש כאן גם תהליכים נוספים של בעיטה בממסד, אבל בחירתו של טראמפ היא בעקבות קלינטון, ואיננה בחירה בפני עצמה.

בחירות מעניינות הן בחירות בין שני מועמדים מצוינים, אשר יכולים להבקיע בקרב במחנה השני - כך היה ב2008 בין אובמה לג'ון מקיין - שני מועמדים שחצו מחנות.
גם היום, רגע לפני הבחירות, יש רבים שמתארים מתח גדול, אך כאשר בודקים את העובדות, מבינים שהסיכוי של טראמפ לנצח הוא קלוש. כאשר נתנתק מהזרקת הריגוש היומית, ונבחן את הבחירות הללו בעוד מספר חודשים, אף אחד לא יזכור את המולטי מיליונר הכריזמטי, אלא רק את העובדה שלראשונה נבחרה אישה לנשיאות ארה"ב, שזו בשורה מרגשת במיוחד - אך גם צפויה למדי.

פורסם במקור ב-Ynet