מה באמת צריך בשביל להיות יועץ תקשורת?

התמונה של יניב לביא

מה הכי חשוב ללמוד\ לפתח אם רוצים לעסוק בתחום התקשורת ולהתמקצע בתחום? שאלה זאת ודומות לה, נשאלות לא אחת בקרב אנשי מקצוע וסטודנטים העוסקים\ רוצים לעסוק בתחום. שוק התקשורת אומנם משתנה במהירות במאה ה-21, אבל ישנן מיומנויות שאסור לנו לוותר עליהן אם אנחנו רוצים להצטיין בתחום. אלה הנושאים שאסור לאף יועץ תקשורת\ עיתונאי\ דובר ואפילו סטודנט מתחיל לתקשורת להקל בהם ראש ובהם הכי מומלץ להתמקצע:  

כתיבה – אהיה בוטה (סליחה מראש): אין מקום בעולם התקשורת המקצועי לחסרי כישרון בכתיבה. כתיבה היא מהות וליבת המקצוע הזה. בין אם מדובר בכתיבת תכנית אסטרטגית, הודעה לעיתונות, תגובה לתקשורת, פוסט או סטטוס ברשתות החברתיות, פנייה לעיתונות הרחבה, פנייה לעיתונות הכלכלית, כתיבה מגזינית, לא משנה מה, You Name It – יועץ תקשורת צריך לדעת לכתוב ולהתנסח טוב (ומומלץ גם מהר) במגוון דרכים ואופנים. אם ברצונכם להיכנס לתחום הזה, חשוב מאוד שתחדדו את יכולות הכתיבה שלכם. איך עושים את זה? תרגול, תרגול, ושוב – תרגול! Practice Makes Perfect. התמקדו בעיקר בכתיבה חדשותית וכתיבה חדשותית כלכלית. מעבר לכתיבה, אל תשכחו גם לקרוא – קריאה משפרת את יכולות הכתיבה אפילו יותר מתרגולי כתיבה עצמה.

עמידה מול קהל \ מצלמה \ מיקרופון – אם ניקח לדוגמא את אנשי ה-"פרונט" בתקשורת, נוכל לראות שבעבר איש תקשורת שהגיע מהעיתונות הכתובה היה 'רק' כתב, ואיש תקשורת מהעיתונות המשודרת היה מתנהל 'רק' מול מצלמה\ מיקרופון. בתרבות התקשורתית של היום, בה לכל גוף תקשורת מסורתית המכבד את עצמו, יש גם עמוד אינטרנט, פייסבוק, שידורי אולפן, שידורי שטח וכו', ולכן כל אנשי התקשורת צריכים להתמודד עם כל סוגי העברת המסר הקיימים בתחום. כמעט בלתי אפשרי לדמיין איש תקשורת רציני הסובל מפחד קהל או מצלמה. למרות שמדובר בשתי מיומנויות שונות לחלוטין (דיבור מול קהל ודיבור מול מצלמה) שתיהן נשענות על כשרון\ מיומנות דומה שמאוד חשוב לפתח בעולם התקשורת המקצועי העכשווי.
גם דוברים ויועצי תקשורת חייבים לפתח מיומנות זאת, שהרי פעמים רבות משתמשים בשירותיהם דווקא בשביל להחליף את אלה שמתקשים להעביר מסר מול גופי תקשורת. חדדו מאוד יכולת זאת.

יכולות מכירה ושכנוע – מאוד (מאוד!) קשה להפוך ולהיות הסיפור שאותו יבחר גוף תקשורת לסקר. בעידן המידע, בו לכל אחד מאיתנו יש גישה למאות מקורות מידע בכף ידינו, המידע זורם לעיתונאים כמו מפל ענק שבלתי אפשרי לעצור אותו. תמיד קורה משהו, תמיד משתנה משהו, תמיד נושא חדש נראה מעניין וחשוב יותר לסיקור. הכישרון של יועץ התקשורת או של הדובר, "למכור" סיפור לעיתונאי, חשוב מאין כמוהו. למה שעיתונאי ייקח דווקא את הסיפור שלך ולא את הסיפור של המתחרה, כשלשניהם אותה מידת חשיבות, אקטואליות ועניין? למה שעורך יבחר ללכת עם עיתונאי ולסקר נושא שמעניין אותו כשהעורך דווקא רצה לסקר עניין אחר? למה שהמו"ל יקשיב לעורך על כך שהוא רוצה לסקר תחום מסוים, תחום שהמו"ל היה דווקא מעדיף להצניע? יכולות מכירה ושכנוע מאוד חשובות במקצוע הזה.  

ידע בסיסי במחשוב – נכון, בהכללה גסה (שלא מבוססת על כלום) אומר כי כפי הנראה רובם המוחלט של אנשי התקשורת אינם אנשים ריאליים, ככה שעולם המחשבים מעט זר להם. למרות זאת, במאה ה-21, החשיבות של הכרת עולם המחשוב והדיגיטל הוא קריטי, גם בתחום התקשורת. אף אחד לא אומר שאתה צריך להיות מעצב אפליקציות ומלחים לוחות אם, אבל מומלץ בהחלט להיות בעל מושג בתוכנות עיצוב דוגמת פוטושופIllustrator, , DreamWeaver ועוד. אני כמובן לא מדבר על הכרה של תוכנות ה-'אופיס' למיניהם על בוריין כן? זה ברור.

המבנה הפנים ארגוני של מוסדות התקשורת – לא מדובר רק בלהבין מה ההבדל בין מו"ל, עורך, מגיש, מפיק, תחקירן, צלם, כתב שטח, נער מים, דובר, יועץ תקשורת, לוביסט, יועץ ומנהל דיגיטל או פרסומאי. לא. מדובר בהבנה תיאורטית ומעשית של גורמים המניעים את התקשורת מבפנים – פוליטיקה ארגונית, מוטיבציה ומנהיגות, אקלים ארגוני, ההבדל בין ערוץ פורמאלי וערוץ בלתי פורמאלי ובאיזה מהם להשתמש פר מקרה, כיצד נראית מערכת היחסים בין בעלי הכוח בארגון ועוד. אומנם, זה נראה רחוק מהתחום שלנו, אבל זה בהחלט ידע שיעזור לך מאוד בהבנת והזזת תהליכים בעבודה השוטפת.

את המחלוקת ההולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, בין אלה הגורסים כי האקדמיה הולכת ומאבדת את נחיצותה בעולם העכשווי, וניסיון פרקטי - הוא זה שחשוב למעסיקים, לבין אלה הטוענים הפוך – כי רק על בסיס יסודות חזקים של תאוריה אפשר לבנות בניינים גבוהים של מקצועיות - כמובן שלא ניסיתי ליישב במאמר קצרצר זה. ישנן דעות וטענות נכונות והגיוניות משני צידי המתרס. ובכל זאת, לטובת אלה המתעתדים לעסוק בתחום, קחו את הנושאים שלעיל ברצינות רבה, אם תחום התקשורת מעניין אתכם.

יניב לביא הוא יועץ תקשורת במחלקה העסקית של בן חורין אלכסנדרוביץ' וכותב בבלוג אינסרט.