הנוסחה הסודית לתכנים ויראליים

התמונה של נועם פורר

שום דבר לא הכין אותי לזה. 5,000 לייקים, 3,000 שיתופים ו- 367 אלף צפיות בקטע שהעליתי מתוך "כן אדוני השר", יום לפני שאזרחי בריטניה החליטו להתגרש מהאיחוד האירופי. הסטטוסים השנונים ביותר שכתבתי מימיי, שיתוף חוויותיי הקשות או הנעימות ואפילו תמונות בלעדיות ממקומות שרגל אדם לא נגעה בהם – לא הצליחו להשיג רבע מכמות האהדה שזכה סרטון אחד בודד שהעליתי. ניסיונות של כמה אנשים לחקות את ההצלחה, כמה שעות לאחר שהעליתי את הסרטון, נכשלו כישלון חרוץ. זה רק אני והומור בריטי שנון שנכתב שנים לפני שנולדתי. אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות.

לאור ההצלחה, החלטתי לשתף אתכם בנוסחה הסודית לתכנים ויראליים.

יצירת תוכן ויראלי משולה להכנת חומוס ביתי. היא דורשת הרבה סבלנות, פשוטה יחסית להכנה, מעוררת את חוש הטעם, עם תוקף מוגבל וכמובן - בלתי ניתן לחזות איך הוא באמת ייצא... כמו הממרח המעולה, גם תכנים ויראליים מכילים כמה מרכיבים בסיסיים שצריך להוסיף לקערה ולערבב. 
התוצר הסופי יהיה בהתאם לאיכות חומרי הגלם (אין להשוות בין טחינה מוצלחת לטחינה שאינה), הכמויות, ובעיקר: הטיימינג.

מרכיבים:
אקטואליה, הזדהות, רגש, הומור, מעורבות, השראה. אפשר להוסיף גם פרסים (לא חובה).

אופן ההכנה:
לערבב את כל החומרים בכמויות הנכונות, ובהתאם לקהלי היעד אליהם אנחנו רוצים לפנות, להכניס לתנור וללחוץ על POST.

 

אגב, את אותם המרכיבים שציינתי במתכון, אפשר להחליף ב- כעס, חרדה, פחד, שמחה, הפתעה וחשק. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עושה זאת היטב בפעילות הניו מדיה שלו – ומצליח; כמוהו גם "הצל". אם נתייחס למחקרים אקדמיים שעוסקים בתוכן ויראלי, אפשר להחליף את המרכיבים בתוכן חיובי (או שלילי), מעורר ושואל שאלה (או בעצם קובע קביעה) ומשתף בידע (או שטחי) או דווקא בהתמקדות באנשים רגילים, פשטות, חזרתיות והומור.

האמת היא שאין באמת נוסחה מדויקת ליצירת תכנים ויראליים. ממש כמו הקלישאה הלעוסה על חומוס שעושים באהבה, או לא עושים בכלל; כך אין מתמטיקה ביצירת תכנים ויראליים, יש בעיקר פילוסופיה, תחכום, יכולת הקשבה חברתית, ניסיון והרבה מאוד מזל, או כסף. לא משנה עד כמה ננסה, וגם אם נכניס לקערה את כל המרכיבים הנכונים, הגורם המכריע האולטימטיבי שמניע תוכן להיות סנסציה ויראלית הוא הנקודה הכמעט אסטרולוגית שבה התוכן הנכון, שמפורסם בזמן הנכון, מגיע לאנשים הנכונים שישתפו אותו הלאה. אם אפשר, עדיף שיהיה ניצוץ שידליק את השריפה ודלק שתפיץ אותה לכל עבר.

אין אפשרות לייצר "נוסחת ויראליות" ולשכפל אותה. עמותות שניסו לייצר מחדש את אתגר דלי הקרח, זכו לקיתון של צוננין – וסביר להניח שלא נראה בקרוב עוד "אתגרים" מסוג זה, עד שיבוא הארגון שימציא את הדבר הויראלי הבא. סנסציות בכותרות אולי יכניסו את הגולשים למאמר (ואם הגעתם עד הלום, אתם יכולים להעיד זאת על בשרכם), כך גם מספרים בכותרות ("5 דרכים שיעזרו לכם לייצר תכנים ויראליים"), נושאים לוהטים או שאלות מייצרות סקרנות ("אתם לא מאמינים מה קרה כשנועם הכין גרגירי חומוס לסיר לחץ") – אבל בשורה התחתונה – אי אפשר לבקש ליצור תוכן ויראלי, אפשר לבקש תוכן טוב ולשאוף שהוא יהיה ויראלי.

אין נוסחה לתוכן ויראלי כי זו בדיוק המהות של תוכן ויראלי – תוכן שהציבור, האנשים עצמם החליטו שהוא טוב ובחרו לשתף אותו. הם עשו את זה כי התוכן היה אחר, מיוחד, לא שטאנץ. ביום שימצאו נוסחה לתוכן ויראלי יהיה אפשר פשוט לקרוא לו תוכן. תוכן ויראלי הוא מפתיע, אינטנסיבי, חיובי, מעניין, מעורר השתאות, מצחיק ועוד לפחות חמישים הגדרות נוספות. הדרך ליצירת תכנים ויראליים עוברת במסלול של יצירתיות, הבנה, סקרנות והרבה עבודה – אבל אל מול העלויות הנמוכות ביחס לתוצאות, היא לגמרי שווה את המאמץ.

שתפו אם אהבתם... ;-) 

נועם פורר הוא סמנכ"ל ניו מדיה וחדשנות בבן חורין אלכסנדרוביץ' וכותב בבלוג אינסרט