3 נשים שלימדו אותי על ייעוץ תקשורת

התמונה של בת חן הולנדר

לכבוד יום האישה הבינלאומי השנה ריכזתי את שלוש הנשים החזקות שהשפיעו על שלושת העשורים של חיי ועזרו לי למצב את מקומי בעולם. עצה שלי: רוצו לעקוב אחריהן ולקרוא כל דבר שהן אי פעם כתבו.


יחסי הציבור של לינה דנהאם
סדרת המופת "בנות" של HBO חזרה לחיינו החודש בפעם האחרונה. כבר ב2012 כשהתכנית עלתה בעונתה הראשונה מורן שריר, שאז היה מבקר הטלוויזיה של הארץ ציטט את השורה הכי מזוהה עם האנה, הגיבורה הראשית, בשיחה קשה עם הוריה שהחליטו לעצור את תזרים המזומנים שמממן את סגנון החיים ה"גרובי" שלה. בניסיון נואש האנה מתחננת אליהם שיתמכו בה לפחות עד שתסיים לכתוב את ספר הביכורים שלה "אני חושבת שאולי אני הקול של הדור שלי", היא אומרת להם ומיד מסייגת: "או לפחות קול של דור כלשהו". בדיעבד, דבריה של האנה הם אלה שגרמו לי לרוץ לראות את הסדרה ולהתמכר אליה.

הקול של הדור של האנה, שהוא גם הדור שלי נשמע בעיקר בסדרת מחקרים עם שמות אקזוטיים שמתארים אותנו כדור של פרזיטיים, מגלומנים, אנוכיים שחיים כאילו אין מחר ומתבכיינים כשמתעוררים בבוקר וזה לא קורה.

מאז ומתמיד, בעיקר בעבודתי בצד השני של מתרס התקשורת, שמעתי את המשפט הזה "בשר חשוף מקליק". העירום של האנה בסדרה הוא עירום מתריס, הוא לא מפולטר, חסר סימטריה, שלא מכניס את הבטן גם בתאורה מאוד לא מחמיאה. לאחר שכל הלסתות השמוטות חזרו למקומן, ניתן להכריז על שינוי חוקי המשחק. האנה מחקה בהנף יד סטנדרט של שנים שהכרנו וסגדנו לו במשך שנים רבות, את השיעור הזה היא מתעקשת ללמד בכל הזדמנות אפשרית מבלי להתבייש או להתבלבל.

כל עמותה, ארגון או חברה יכולים להכתיב את ערכי המותג שלהם ולקרוא תיגר על הסדר הקיים בכדי להשיג את המטרה שלהם. לא צריך לפחד שהרעיון שלהם מהפכני מדי. אדרבה, הטלת ספק במובן מאליו, מובילה תהליכי חשיבה שיכולים להציע חלופות.

תעקבו אחריה – יש לה מה לומר


אליזבת וורצל - דיברה על דכאון לפני שזה נהיה מיינסטרים
אליזבת וורצל היא בעצם הלינה דנהאם של הניינטיז שכתבה ב"דור הפרוזאק" על הדיכאון שלה ואחראית על רב המכר החלוצי שהתפרסם ב־1994. הספר הראשון שנתן משמעות ועיצוב לדיכאון הנעורים הכל כך מדובר בימינו, כמעט כמו ההתאבדות של קורט קוביין ורצח רבין. וורצל מתארת בו  את חייה כנערה עם דיכאון קליני וכשפן הניסיונות של הפרוזאק (התרופה שחדרה לשוק האמריקאי בסוף שנות השמונים). מה היה סוד ההצלחה של הספר הכל כך ייחודי שמאוחר יותר גם כיכב על מסכי הקולנוע? סודה של וורצל הוא בכך שהיא מחקה את כל המוסכמות הספרותיות -מה שאנחנו מכירים בתור כתיבה טובה וספרות יפה. בזכות זה היא הצליחה להעביר את המסר שלה שהתברר מאוחר יותר שהוא חזק וחלף בראשם של כמעט כל מי שחי בדור שלה, בזכות היכולת שלה לצאת מהשבלונה המקובעת והפוליטקלי קורקטית.

מסרים עוברים הכי חזק בין השורות – בסאבטקסט, ביכולת של הארגון לצאת מאיזור הנוחות שלו, במקום שמשאיר את המאזין עם תחושת האי נוחות שגורמת לו לחשוב עם עצמו מספר דקות נוספות עליו. אם אתם רוצים שהמסר שלכם יחדור ולא רק ברמה השטחית החוצה  אלא גם ברמה הפנים ארגונית, תהיו אלה שמשמרים את הטפטוף שלו, תשחקו איתו ותחפשו להיות הראשונים שמעבירים אותו בדרך הזאת.

תעקבו אחריה – יש לה כלבים חמודים


לילן וולך - סוכנת סמויה וגיבורה
בסדרת האינטרנט (אם אפשר לקרוא לה ככה) "מגורשות" מבית היוצר של וואלה! פגשתי לראשונה את לילך וולך המקסימה שהיתה אז עורכת במדור התרבות של האתר, שם הופיעו מדי שבוע רחלי רוטנר (שעל ההשפעה שלה על השיח בנשי ברשת אפשר לכתוב מאמר נפרד, החל מהיותה סופרת ומאיירת קומפיקסים בחסד, קול של אישה שהיא גם דתיה אשר מעמידה לשחיטה הרבה פרות קדושות באופן מאתגר ואמיץ) וויטה קיירס שמאז נדדה לקשת ועורכת את מדור הנשים המכובד של MAKO. מאז אותו מפגש עם וולך הפכתי למעריצה מושבעת, מאמריה הרגישים והמדויקים בליברל, הפינות החתרניות והנוקבות שלה בתכנית של גיא זוהר בערוץ 10. מבחינתי היא קול שהקדים את זמנו ועתיד ליישר אליו קולות רבים שיישמעו פה. הייחוד של לילך בעייני הוא העמידה הבטוחה וחסרת הפשרות, היא קוראת תיגר על הגוורדיה הגברית שעדיין מסתרבלת עם הסדר החדש שמכתיבות כל הנשים מסביבו, שהתחילו לפתוח פתאום את הפה ולומר לה מה הן חושבות ולא מתנצלות על זה. בראיון שקראתי פעם עם וולך על מופעי הסטנדאפ (המשובחים) שהיא משתתפת בהם, ציינה שהיא "סוכנת של רעיונות מסוימים" בכתיבה שלה ובהופעות שלה, ההגדרה הזאת קסמה לי מאוד ונתנה לי ערך מוסף למקצוע של "יועצת תקשורת".

למזלי אני עובדת עם גופים שמקדמים רעיונות ומטרות חשובות, אבל כל יועץ שעובד עם כל גוף יכול לקחת את הכוח שיש לו ביד ולהפוך את הארגון שהוא עובד עמו לסוכן של רעיונות. מסרים שמנסים להתחקות אחרי טרנדים ישנים ומסורתיים, שמשאירים את העולם כפי שהוא, נשכחים ונעלמים עם הזמן, כאשר ארגון מסוים לוקח על עצמו לקדם אמירה מספיק חדשנית שהוא גם מסוגל לעמוד מאחוריה, הסיכוי שלו להשאר על רצפת חדר העריכה יורד פלאים.

תעקבו אחריה – היא תבעט לכם בבטן ותקרע אתכם מצחוק

בת חן הולנדר היא יועצת תקשורת במחלקה הציבורית וכותבת בבלוג אינסרט