אזרחי ישראל: בבחירות הבאות בחרו מנכ"ל

מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון. כולם גיבורי מלחמות, רמטכ"לים, אנשי מוסד ואנשי סוד במשרד הביטחון, ואין ספק שכבודו של כל אחד מהם במקומו מונח. אבל בעשורים האחרונים אזרחי מדינת ישראל בוחרים בזה אחר זה את מנהיגיהם דווקא כאנשי ביטחון כאילו היתה זו אחת מדרישות התפקיד הבסיסיות.

ברור כמובן שלפחות ברמה הפסיכולוגית, הניסיון הצבאי הולך לצידם ולטובתם של הביטחוניסטים, שהרי אנחנו מוקפים מדינות עוינות, ונפל עלינו לחיות באחד האזורים הפחות יציבים בעולם. אבל האם בכל זאת, ולמרות הכול, אנחנו באמת צריכים ראש ממשלה שדווקא מגיע מהמערכת הביטחונית?

התשובות הן, לכאן ולכאן. כמובן שלראש ממשלה ביטחוניסט יש את הניסיון הצבאי ואת ההיכרות הביטחונית והוא בשעת הצורך, יכול להיות יותר מעורב בתהליך המלחמתי. אך מצד שני, הרי אין זה תפקידו של שר הביטחון להיות הממונה על הביטחון? ותפקידו של שר האוצר להיות הממונה על האוצר? ותפקידו של שר התיירות להיות הממונה על התיירות? ועם כך, השאלה הנשאלת היא – מה הוא בעצם תפקידו של ראש הממשלה?

והתשובה היא כמובן – להנהיג. מדינת ישראל צריכה קודם כל ולפני הכול, מנהיג. אחד כזה שיודע לעמוד בלחץ, בטוח בעצמו, יודע לקבל החלטות כשצריך, יודע לנהל, ובעיקר יודע להתוות דרך לכל אותם אלה שהולכים אחריו. האם אנחנו צריכים דווקא רמטכ"ל לשעבר שיעשה זאת? האם בהכרח אותו רמטכ"ל הוא המנהיג הטוב ביותר? אחד כזה שידע בחייו רק את המסגרת הצבאית, אחד כזה שמקובע ומרובע, אחד כזה שלא התנסה?

אזרחי מדינת ישראל צריכים מנכ"ל – כזה שראה עולם, הכיר שיטות עבודה, התרשם ממערכות שונות וידע לאמץ לעצמו את הטוב, ולזהות את המקולקל ולהתרחק ממנו. בשביל הביטחון, יש לנו את סמנכ"ל הביטחון, אשר חייב שיהיה הביטחוניסט התורן, יוצא צבא, איש מובחר אשר מכיר את המפה האסטרטגית, בשביל האוצר אנחנו צריכים איש כספים בכיר ובשביל התיירות את מי שעסק בנושא במשך שנים.

אך לצערנו, לא כך הדבר בביצתנו, שהרי בה המינויים לתפקידים הפוליטיים השונים נעשים בעיקר בזכות אינטרסים פוליטיים, ופחות בגלל הסיבה שמישהו חשב להשקיע מעט מאמץ במחשבה אודות האופן והצורה בה אמורה להתנהל מדינה או אם תרצו הצורה בה אמורים להתנהל חייהם של לא פחות משמונה מיליון בני אדם.

שינוי שיטת הממשל בישראל וכפועל יוצא מזה בין היתר גם יצירת חוקה, הם שני הדברים ההכרחיים ביותר עבור כלל אזרחי המדינה. שינוי שלאחריו לא עוד שרים בלי תיק, לא עוד תפקידים מומצאים עליהם משלם המיסים משלם ביוקר ולא עוד, לאנשים לא מוכשרים בתפקידי מפתח מכריעים.

ואתם, הציבור. בפעם הבא שתכנסו אל הקלפי, עשו למדינת ישראל שחוגגת השנה 68 לקיומה טובה אחת גדולה, ובחרו את ראש הממשלה הבא שלכם כמנכ"ל. כזה שידע לבחור את האנשים הטובים ביותר לצידו, אבל גם כזה שידע להוביל, ולחולל שינוי. שינוי - שיטת - הממשל. כן, כזה שיהיה קצת דומה לצורת הממשל של אחותנו הגדולה ארה"ב, רק עם אדפטציה ישראלית. אבל כאמור, כדי שזה יקרה, הציבור הוא זה שיצטרך להחליט מי הוא האדם הראוי לעשות את המהלך כחלק מבחירות דמוקרטיות. ומי הוא המועמד שיציע את השינוי? זאת כבר שאלה אחרת שאת התשובה אליה אולי נגלה ואולי לא בעתיד הקרוב או הרחוק או אם בכלל.

מיכאל סולומון הוא יועץ תקשורת במחלקה הציבורית בבן חורין אלכסנדרוביץ' וכותב בבלוג אינסרט