6 דברים שבולגרים-טריפוליטאים יודעים על תקשורת

התמונה של נועה פפו

דינמיקה משפחתית זה קטע מורכב, אבל יש דברים שלא לומדים בבית הספר וגם לא באוניברסיטה. אני מתכוונת לאותם דברים בסיסיים בחיים, משפטים שעל חלקם עוד אף אחד לא שמע, שמבוססים על חוויות אישיות של גדולים וקטנים ממך. אותם משפטים ששומעים במשך שנים וחושבים שהם לא חודרים, אולי אפילו קלישאתיים, סתם כי אנחנו לא מבינים באילו עוד הקשרים נוכל לעשות בהם שימוש.
אם אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא, אז אין חוכמת חיים כמו זו של סבא וסבתא ואין, באמת שאין השקפת עולם מקורית מזו של ילדים. אם חושבים על זה לעומק, המשפחה היא למעשה מקור ההשראה הטוב ביותר להתנהלות בעולם התקשורת.

לפניכם כמה טיפים נבחרים שלימדו אותי דבר או שניים על העבודה כיועצת תקשורת, ועל כך אני רוצה לומר תודה, ואולי גם אתם תודו לי בסוף, ולא תצקצקו למשמע בדיחות קרש, אופטימיות אין סופית וקלישאות אחרות.

לסבתא נינה שלימדה אותי לחשוב הפוך –
אני יודעת שכולם אומרים את זה, אבל הסבתא שלי היא באמת משהו מיוחד. צרכנית תקשורת אובססיבית כמעט כמוני, מחוברת בוואטסאפ לכל הנכדים (הייתה נכנסת בקלות ל-80 מעל 80 של גלובס, לו היה גיליון כזה). אבל לסבתא בת 87 קשה מאוד למצוא דברים שיחדשו לה משום שאם ללקוחות ויועצי תקשורת קשה לחדש, אז לכתבים בוודאי עוד יותר.
כיועצי תקשורת חשוב שנבין את זה, את הצורך של העיתונות להמציא את עצמה כל יום מחדש, לא לחזור על אותם סיפורים או מאבקים, הגם שמדובר בחשובים שבהם. כמו שסבתא תמיד אומרת "אין חדש תחת השמש, כבר שמעתי וראיתי הכל ואם יש - אז אני אוהבת להיות מופתעת". תודה לסבתא נינה שלימדה אותי תמיד לסטות מהמובן מאליו, לחפש את הדבר שטרם דיברו עליו ותמיד לשאול את עצמי "האם סבתא שלי, שבאמת כבר שמעה ויודעת הכל, שמעה על זה?"

לאמא אתי, שבטוחה שאם אני רק רוצה אני יכולה וחייבת להחליף את טראמפ -
אין לי אזרחות אמריקאית. אבל זה לא משנה בכלל. עבור אמא את יכולה להיות כל מה שרק תבחרי ("מלך העולם" הגרסה הפמיניסטית), את רק צריכה "ללכת אחרי הלב שלך, להאמין בלכבוש פסגות".
בעבודה, שהיא דבר מאד רציונלי ולעיתים ציני, להתחבר ללב זה אולי לא דבר של מה בכך, אבל מה שבטוח – אייטם שתאמינו בו בלב שלם, בסוף ימצא את מקומו, כי אין אייטם שאין לו מקום. אם לעשייה שלנו יש ערך מוסף, הרי שלדיווח שלנו יש עניין ציבורי, ומספיק שלאדם אחד בעולם הידיעה יכולה לעשות טוב או לעורר אמפתיה בפעם הבאה שישמע על משהו דומה - זה  מספיק בשביל להאמין שיש לה מקום בתקשורת.

לסבא רוני שלימד אותי את חשיבותו של החריף באוכל -
כמו שסבא תמיד אומר "אין מאכל שקצת חריף לא עושה לו טוב", כך אין אייטם שקצת תיבול לא ימצב אותו גבוה יותר. הטבּסקוֹ של יועצי התקשורת בא בדמות נתונים, מחקרים, סקרים, חיבור לסיפורים האישיים. פעמים רבות אנו עובדים עם ארגונים שיש בבעלותם מסדי נתונים אדירים, מה שנקרא היום ביג-דאטה. אם נעצור שנייה ונחשוב איזה מידע הם יכולים לייצר - נוכל למצוא טבסקו או לפחות מלח.

לאבא שלי שתמיד אומר "מכל הבנות הקטנות שלי, אותך אני הכי אוהב"-
נכון שמדובר בבדיחת קרש ונכון שאני גם הבת הקטנה היחידה, אבל אם נניח לרגע את הציניות בצד, מדובר בגישה יעילה לא רק כלפי ילדים אלא גם כלפי לקוחות. אימוץ גישה הרואה בכל לקוח עולם ומלואו, ולמצוא את הייחודיות שיש רק לו. הרי לא מן הנמנע שייצא לנו לעבוד עם לקוחות שאינם מגיעים מתחומים שנחשבים לאזור הנוחות שלנו. במצב זה, חשוב לחוות "יום בחיי" הלקוח, להצטרף לישיבות צוות, להכיר את קהל היעד או הלקוחות שלו (מתישהו נזדקק לסיפורים שלהם ואם נכיר אותם לפני כן, זה "ירכך" את האינטראקציה). בנוסף, לעתים דברים שנראים כה טריוויאליים ללקוח יכולים להיות סיפור עיתונאי של ממש. כך למשל, מסיור קל במסדרונות החברה ניתן לקלוט דברים שהלקוח לא בהכרח מבין את הערך שלהם. רוב נשי או לפחות שוויון מגדרי, כמו גם בעלי חיים במשרדים, זה לחלוטין משהו שיכול להאיר את הלקוח שלנו באופן חיובי ולאפשר לו חשיפה במקומות שהם על פי רוב פחות המדורים הטבעיים שלו.


לשחר האחיין שלי, שבטוח שיש לו כוחות על טבעיים -

כבר תקופה ארוכה ששחר בטוח שהוא גיבור על ושיש לו כוחות על טבעיים. באמונה שלמה שחר מסתובב בעולם ומפיץ את הבשורה לחברים בגן, בגינה, לשכנים ולמשפחה ואני אומרת, למה לא? זה עובד. עם כל ה-90 ס"מ שלו, הוא רואה את העולם בצורה חיובית מאד, אצלו בעולם אין אייטמים שליליים וכלום לא נראה לו גדול מדי או קשה מדי. משהו ברצינות שלו ובאמונה העצמית מעוררות השראה, כי בסופו של דבר זה באמת עובד לו.
באותו האופן, אף על פי שחונכנו שסיפורים חיוביים לא עוברים תקשורתית, בהחלט חושבת שיעזור אם ננטרל את הצקצקנות ונאמין שגם לדברים מן הסוג הזה יש מקום, פשוט צריך למצוא את הטיימינג הנכון. בין אם זו "עונת המלפפונים" ובין אם זו סתם תקופה שלא קורה בה יותר מדי. סיפור אישי, חיובי ככל שיהיה – ימצא את מקומו.

לחמותי רחל, שכבר סגרה את חופשת פסח (2018) -
באופן כללי כמעט כל משפט של חמותי הוא מוטו לעבודה היומיומית. אבל אם אני צריכה לבחור דבר אחד שממש חשוב בעבודה של יועץ וקשור לדרך חיים שלה – זה תכנון קדימה. חמותי היא באופן כללי בנאדם שמתכנן קדימה, לפני שראש השנה נגמר, היא כבר מתכננת את פסח. בפסח היא מתכננת את החופש הגדול ובחופש הגדול את סוכות, סוג של "גורו חופשות". חוץ מהעובדה שחשוב לקחת חופש, מרחל למדתי את החשיבות שבלחשוב קדימה - לזהות מגמות, לצפות טרנדים, לדעת מה הדבר החם הבא שכולם הולכים לדבר עליו. 

נועה פפו היא יועצת תקשורת בבן חורין אלכסנדרוביץ' וכותבת בבלוג אינסרט