לוחמה פסיכולוגית 2.0

התמונה של נועם פורר

בשלב הזה עוד לא הרבה ידוע על גורלו של חייל צה"ל שאול אורון שנעדר ברצועת עזה, אבל ממה שעולה, מדובר בקו פרשת המים המשמעותי ביותר בכל הנוגע ללוחמה פסיכולוגית ומדיה חברתית ושימוש בזהותו הדיגיטלית של לוחם, בזמן מערכה צבאית.

במלחמת וייטנאם, הופעל מערך הלוחמה הפסיכולוגית האינטנסיבי בהיסטוריה הצבאית, ולמעלה מ- 50 מיליארד עלוני תעמולה מסוגים שונים הוטלו על ידי צבא ארצות הברית, 1,500 עלוני תעמולה לנפש, אליהם התווספו ספרי קומיקס ושידורי רדיו. הקומוניסטים הפעילו מערך לוחמה פסיכולוגית מקביל, בעיקר בכדי לסתור את התעמולה האמריקנית. מנשרים מסוגים שונים הופעלו על ידי הצבא האמריקני כבר עשרות שנים לאחר מכן, במלחמה באפגניסטן; ומשמשים עד היום ככלי מרכזי ללוחמה פסיכולוגית על ידי צבאות שונים בעולם, כולל הצבא הישראלי.

בשונה מצבאות גדולים ומסודרים, דווקא הרשות הפלסטינית, ובמקביל לה - ארגוני הטרור הפלסטינים, מתקדמים עם הטכנולוגיה. העלונים ששימשו את הפלסטינים במלחמת שלום הגליל ב- 1982, הוחלפו באינתיפאדה הראשונה בפקסים – שיא הטכנולוגיה דאז, בכדי לזרוע שמועות בישראל. בעולם האינטרנט והרשתות החברתיות, שהצמיח את סמל הגדר בבלעין והדהד את הפרסום בשבדיה לפיו צה"ל קוצר איברים של פלסטינים וסוחר בהם, מה שנודע בציבוריות הישראלית כ"עלילת הדם השוודית", הפלסטינים נותנים פייט משמעותי בלוחמה הפסיכולוגית.

בימים האחרונים, האינטרנט מלא בציוצי טוויטר של הזרוע הצבאית של החמאס, המפיץ את תעמולתו בעברית. הארגון הפיק שיר מקפיץ בעברית תחת הכותרת "קום תעשה פיגועים" והאקרים מטעמו השתלטו על עמודי פייסבוק מרכזיים, שאמנם הפכו לחוכא ואיטלולא על ידי גולשים, אבל גם הגבירו בישראל את התהודה של פעולות חמאס, בשל הויראליות שלהם; השיר הפך ללהיט, בעיקר בזכות שגיאות השפה הרבות שלו ("כך תעשה ביגועים") ועמודי הפייסבוק הכבושים, בטרם הוחזרו לבעליהם, זכו למטר של בדיחות וממים מצד הקהל הישראלי בעורף.

השבוע נרשם פרק משמעותי שלא נראה עד כה בלוחמה הפסיכולוגית בעולם: השתלטות על פרופיל פייסבוק של חייל נעדר, עם כל הכרוך בכך – חבריו ומשפחתו שרואים את התעמולה בדיוק בשעה הכואבת ביותר שלהם וגל של שמועות וחששות מופץ בכל רחבי ישראל. בנוסף לכך,  פעילי החמאס פתחו עמודי פייסבוק תחת שמו, המלאים בתעמולה כנגד ישראל.

החמאס משתמש בדרך חדשה להעצים את ההשפעה הפסיכולוגית שלו כלפי האויב, באמצעות כלי נגיש ונוח – הפייסבוק – ובכך מקווה לערער את המורל בישראל. אם אכן ימשיך באקטים מסוג זה, ויציף בתעמולה פרופילי פייסבוק של לוחמים, בזמן שמשפחותיהם מחכות להם בבית ומבלי שמישהו יכול לעשות דבר כנגד המתקפות, פוטנציאל ההצלחה של החמאס בכל הנוגע ללוחמה הפסיכולוגית, גבוה מאוד, בהשוואה לכל שימוש אחר שתנועות טרור ברחבי העולם עשו אי פעם.

גם אם הפלסטינים לא קרובים להבקעת גול בכל הנוגע ללוחמה הפסיכולוגית, הם לגמרי משחקים ברחבת העונשין, לוחמים בעוז בחזית המדיה החברתית – ומדברים את השפה של הרשתות החברתיות: קצר, קולע, לפעמים מצחיק, אבל בעיקר מאיים. צה"ל, לעומתם, עדיין לא שם. נותר נאמן לשיטת הכרוזים הישנה, יחד עם מסרונים וגיחות כאלו ואחרות לתקשורת המשודרת. גדרות עזה אולי נפרצו פיזית בלוחמה הזאת, אבל הגדרות הוירטואליים נותרו שלמים.

הכותב הינו מנהל מחלקת דיגיטל במשרד אסטרטגיה תקשורתית "בן חורין אלכסנדרוביץ" וכותב בבלוג אינסרט