בימים שבהם אפילו ליועץ תקשורת לא בא לראות חדשות

כבר כמה זמן שאני מסתובבת עם תחושת מועקה, מין לא נעים כזה בבטן. החדשות שלא נגמרות מבשרות בכל פעם בשורת איוב אחרת עד שגם מישהי כמוני, שהגיעה למקצוע בגלל שהיא חיה ונושמת אקטואליה מגיל שלוש, לא יכולה יותר לראות חדשות.

בכל בוקר הדבר הראשון שאני עושה הוא לפתוח את אתרי החדשות. שולחת יד אל השידה שליד המיטה, לוקחת את המשקפיים ואחד משני הפלאפונים, ועוברת ברפרוף אחרי כותרות החדשות בכל האתרים. זאת סטייה, אבל זו האהבה שלי. בחודש האחרון אני מוצאת את עצמי מתקשה לעשות את זה. לפתוח את הבוקר עם הודעות על הרוגים וכן או לא הפסקת אש עושים לי לא נעים.

כדי לפתוח את הבוקר בכיף אני שומעת את קרן נויבך בדרך לעבודה על האופניים. כזאת אני... אוהבת אסקפיזם... אבל בחודש האחרון אני משתדלת שלא. נוסעת באוטובוס וקראת ספר שלא קשור למצב, גם בגלל שחם בטירוף אבל גם כי אי אפשר יותר.

גם בשיחות עם כתבים אפשר לשמוע את עייפות החומר, גם להם קשה להמשיך ולספק את הסחורה הזו שכל עם ישראל כה מחכה לה. כל מקלטי הטלוויזיה פתוחים על חדשות כל שעות הערות וכולם מחכים לבשורה הזו שתבשר על סיום המבצע ועל חזרתם של החיילים בשלום. בימים כאלו אפילו העובדה שכתב הבריאות של ערוץ 2 עזב את שדרות ליום אחד אחרי שידורים מרתונים משם היא חדשה שמשדרים. 

אלופים לשעבר, תתי אלופים לשעבר ועוד כל מיני לשעברים יושבים באולפנים ומסבירים על מצב הלחימה. כל אחד מרגיש כאילו הוא בחמ"ל בסלון הבית שלו. אני כבר אפילו לא יכולה לשבת במרפסת ולספור ציפורים נודדות כי הטלוויזיה העצומה של השכנה, שנמצאת ממש מול החלון, משדרת את יונית 24-7.

אולי זה כי אני כבר לא רק בצד המתבונן אלא עובדת במקצוע הזה, אבל ההרגשה היא שהמידע שזורם כבר מוגזם. אולי עדיף, גם כדי שהשפיות הלאומית שלנו לא תאבד וגם כדי שחברות החדשות לא יקרסו כלכלית, להפסיק ולשדר בגלים פתוחים.

 בעידן שבו כולנו מתעדכנים ברשתות החברתיות און ליין בכל רגע ובכל מצב, ניתן להבין את הרצון של כלי התקשורת להיות ראשונים ולעדכן לפני שהמידע מגיע לרשתות החברתיות. אולם, יש לכתבים מחויבות נוספת מלבד המחויבות לספק את החדשות האמינות ביותר הכי מהר שאפשר. הם אמורים להיות הסכר שמונע מהמידע לעלות על גדותיו ולשטוף אותנו בבליל מידע לא מאומת ובזמנים כמו היום – לחסום עד כמה שאפשר מידע שניתן לציבור הרחב לפני שהגיע למשפחות. 

ובכל זאת, אולי כדאי להסתפק במספר מצומצם של מהדורות בשעות הערב, כשהילדים ישנים, כדי שנקבל את מנת החדשות היומית שלנו במינון קצת יותר הגיוני.

 

שירה סולומון הינה יועצת תקשורת במחלקה הציבורית בחברת בן חורין אלכסנדרוביץ' וכותבת בבלוג אינסרט